Well, as you'll soon see, this post will be bilingual. I don't want to get into why I've been writing in English and not Hebrew – I have multiple reasons and I'm sure I'll get to them someday. What I would like to do is post a letter I wrote a few days ago to an Israeli singer-songwriter called Rona Keinan. Again, I know, it's in Hebrew. Most of you will appreciate having a break from the English, and those of you who won't – you'll just have to deal with it!
"רונה יקירתי,
מוזר לי לכתוב כאן, אבל היות והרגשתי שאני צריך לכתוב לך ולא מצאתי דרך יותר טובה, אז הנה...
ראשית ווידוי - אף פעם לא שמעתי שיר שלך עד לפני כמה ימים. אני לא אדם גלגל"צי ומרבית המוזיקה שאני סופג מגיעה מהמחלקה של המוסיקה "האלטרנטיבית" והעצמאית הלועזית. לפני כמה זמן שמעתי שיר שלך בגלי צהל בזמן שנסעתי באוטובוס, ולמרות שאחרי כמה דקות כבר הגעתי ליעדי, ואחרי כמה שעות יצאתי והגעתי הביתה, השיר לא עזב אותי. וזה לא הטריד כי ממש נהניתי מהשיר, "prison by the sea" זה היה. בקיצור, קניתי את הדיסק האחרון שלך יום למחרת.
אז למה אני כותב? אוף, זה קצת יותר מורכב ממה שציפיתי. אמשיך בכל זאת.
אמא שלי נפטרה לפני חצה שנה (אני לא מאמין שכבר עבר כל כך הרבה זמן). אבא שלי נשאר די מפורק מזה (היא הייתה בת 49, הוא בן 56) ואני די מנסה למלא את הוואקום שנוצר בבית, בעיקר בשביל שלאחותי עוד תהיה מסגרת שפויה לגדול בה (היא בת 17). מה שאני מנסה להגיד זה שכבר שישה חודשים אני מנסה למצוא כמה דקות מרגוע כדי לבכות בשקט, להתאבל בעצמי, ועד הבוקר לא מצאתי. כי זה לא כל כך פשוט לי – אני אדם שלא מסוגל לערב אנשים אחרים באבל שלו, השיבה שלנו הייתה חוויה שמחה כי לא הייתי מסוגל להיות עצוב כשכל הבית מלא באנשים שאני אוהב, ובכלל אני חושב שהייתי זקוק לזרז כלשהו שיגרום לי...לא יודע....
אבל הבוקר הזדמן לי להתחיל לשמוע את הדיסק: בו נגיד ש"נס" ממש ריגש אותי, לא כי המילים יותר מידי נגעו לליבי (בכל זאת, הייתי באמצע נהיגה והשעה 7:30 בבוקר) אלה אולי בגלל המנגינה הנוגה, אבל כשהפזמון של "עיניים זרות" נגמר, הייתי כבר בדמעות. עצרתי לרגע בצד ובכיתי במשך כמה דקות.
אני זוכר את השבת בו אמא שלי נפטרה, והרגע בו היא כבר לא הייתה שם, ואני עומד מול מה שנשאר ממנה, וחושב את מה שאת אומרת בשיר. ויכול להיות שאני לא מבין את השיר, שזה רק משהו פסיכוסומטי אצלי, מין שמיעה סלקטיבית, שגרמה לי להבין מה שרציתי להבין, ולא באמת מה שניסית להעביר. אבל עכשיו שהגעתי לעבודה, והשעה כבר 8:15, ויש לי כמה דקות כי הבוס בטח יגיע רק ב-9, אני כותב לך כדי לומר תודה. הייתי ממש זקוק לבכי הזה, שאחרי חצי שנה רק חיכה להזדמנות שלו.
אחרי כל דיסק שאני מחליט לקנות, אני בטוח שזה הדיסק הכי טוב שקניתי עד היום, אבל שלך מיוחד. באמת מיוחד. תודה."
4 comments:
A beautiful letter. She is indeed amazing and so are you :)
After reading your blog I put Rona's CD on "Eynayim Zarot" track. Although since I bought it I listened to it dozens of times, this time I tried listening to it through your eyes (or ears) and listening to the words carefully. I could easily see your identification with its lyrics and ideas (although as you wrote - her own meanings may be different – I think it never matters in lyrics). Maybe it is a very valuable gift in life to be accompanied by such a song as if it were a good friend – and this song is indeed a good one to be called friend. I think not only Rona is superb as a musician, the way she delivers the lyrics is a very sensitive one.
But don't put her on the mainstream cube. Although the music production lacks distortions and sounds very harmonic, I think the music is GOOD and that she is very loyal to herself and no to any playlist around. In her shows there are many addicted fans who follow Rona for years since she was singing only in English and selling her CDs after her shows.
Anyway – it was nice to see you liked it,
adi
I wouldn't consider her mainstream for a second - what's mainstream after all when it comes to Israeli music? Mashina? Kaveret? If the artist is independent in choosing the songs, writing them and performing them, and he has no industry moguls behind him - I wouldn't go so far as to call him mainstream just for his artistic choices (i.e. lack of distortions and so on...).
הי רויעיונה
אתה חושב ששלושתינו נהיה מסוגלים
?לשבת ולחלוק את רגשותינו כבני אדם
לפעמים זה חסר לי מאוד, מאידך אנחנו מקפידים מאוד להיות תמיד כנים ולא מזויפים ולכן מעדיפים להיות בטוחים
באנטואיציות שלנו לגבי הרגשות של כל אחד מאיתנו באופן שהופך מילים למיותרות
?אני צודק
?אני סתם מחפש רציונליזציות לחולשות
אין לי מושג
עכ"פ אני מצטרף לקביעתה של שירה שאתה
amazing
וגם נעמיצקה בדרכה
אני מודה לאלוהים כל יום שהשאיר אותי
עם נחמה ענקית כזו.
Post a Comment